בראשית הייתה האמנות. האמנות שהחלה כאומנות, כמיומנות, עברה והתגלגלה בתרבות האנושית וקיבלה מהויות שונות. האמנות החלה דרכה כתוצר של פולחן דתי, המשיכה בשירות השליטים הארציים, הייתה דרך לעיצוב כלים, חפצים ובניינים למגורים, שירותי ציבור וקבורה ושימשה להאדרה, לפרסום, לתעמולה וגם לקישוט. החל מהמאה ה-20 האמנות הרבה יותר קונספטואלית, היא נושאת רעיונות פילוסופיים, לעיתים חתרניים
תמיד קיללתי את יום ההולדת שלי שנופל בעונה השנואה עלי, בחודש יוני המזיע. מה שפעם עודד אותי היה שבוע הספר, עד שלאורך השנים הבנתי שהשבוע הספרותי הזה כבר הפך מזמן לחודש שכולו תעשייה צינית של טייקונים ובעלי רשתות, שעושים קופה על גבם של כותבים הנדחקים לתחתית שרשרת המזון, חסרי זכויות וחסרי ממון. לצד חודש הספר המפוקפק התכונן בשנים האחרונות גם חודש הגאווה
30% הנחה על כל ההזמנות באתר עד סוף מאי 2020
בימים אילו תוכלו לקבל רישום דיוקן מהיר
בלייב! באמצעות הזום!
במחיר מיוחד של 150 ש”ח בלבד
לעשות אמנות לשם אמנות זו פריבילגיה!
לאורך רוב ההיסטוריה האנושית היו האמנים בעלי מלאכה והאמנות שמשה בשירותים שונים, עבור שליטים, בעלי הון, סוחרים. האמנות שמשה לצרכים דתיים, פולחניים, לצרכי הנצחה, לצרכי תיעוד, לפרסום פני השליט, או לצורך שידוך לנישואים. האמנות שמשה במסע אל הנצח עבור הפרעונים. האמנות שמשה כמדיום לתקשור עם האלים ורוחות קדומות של אבות השבט. אמנות שמשה להבדיל בין מעמדות למן העת העתיקה ובמובנים רבים משמשת לכך גם היום. במרוצת הזמן, הלכה האמנות והתפצלה לערוצים שהתקדמו והתחדדו, בהם תחומי עיצוב, כמו אדריכלות, לבוש, כלים, חללים, גרפיקה, במה, ריהוט, תקשורת, תחבורה ועוד ועוד.
בימים אלו של חרדת קורונה העולמית, עולים וצפים מראות מתקופות קודמות בהיסטוריה, בהן התפרצו מגפות בסדר גודל נרחב. אמנם הכפר הגלובאלי של 2020 אינו דומה לגלובוס המדיאבלי וגם לא לזה שעוד התקיים ברוב המאה ה-20. אך לא ברור אם יש בכך יתרון או חיסרון. המגפות המוקדמות בהיסטוריה הוגבלו גיאוגרפית בשל מגבלות הניידות, אשר כמעט התבטלו לחלוטין בימי המאה ה-21.
בדצמבר חלים רוב החגים הנוצריים, שכולנו מאוד ערים להם בעיקר בגלל חגיגות השופינג הנוצצות שמתפרסמות בכל מקום. האינטרנט מפוצץ במבצעי חג ותמונות באדום-ירוק-לבן, אייקונים של סנטה קלאוס ועצי אשוח ושאר ענייני חג ומסיבה. אך מעבר לאפיונים המוחצנים הללו שמקדמות חברות הפרסום ומנצלים העסקים לקידום מכירות, מדובר בחג שעוסק למעשה בהולדת האל הנוצרי, או אם תרצו ישוע בן האלוהים
אחד הנושאים שחקרתי בעת לימודי המאסטר בתולדות האמנות הוא דימויו של החתול בציור ההולנדי במאה ה-17. הציור בתור הזהב ההולנדי ידוע בהיותו משופע סימבולים; דמויות, חפצים ובעלי חיים מייצגים לרוב רעיונות דידקטיים או אחרים החבויים ב"סאב טקסט". ביניהם מופיע החתול בשכיחות גבוהה ובתמות מגוונות. המחקר בחן מבחר ציורים בהם מופיע חתול, במטרה להבין את סיבת הופעתו ותרומתו להצגת המסר בציור
האמן המיוסר הוא מיתוס שהאמריקאים אוהבים במיוחד. סרטים הוליוודיים ביוגרפיים אודות אמנים כמו פולוק (Jackson Pollock) וון גוך (Vincent van Gogh) מתרכזים בהיבטים המייסרים בחיי האמנים, בפגיעותם הנפשית ובחיי החתחתים שלהם. החיים הקשים של האמנים הפכו לאידאה במקומות רבים ואף התגבשה התפיסה כי הסבל מוליד את היצירות היפות מכל. דוגמה עכשווית לכך היא האלבום החדש של ניק קייב (Nick Cave and The Bad Seeds).
בימים האחרונים סוערת המדינה סביב אמירתו הפרובוקטיבית של שר החינוך רפי פרץ, אשר מצדד בטיפולי המרה ואף טוען כי ביצע כאלו בעצמו. בעידן הג'נדר-בלנדר ולאחר שהושגו כבר אי-אילו הישגים היסטוריים של חברי הקהילה הלהטב"קית הבינלאומית, נדמה לי שהסערה מוצדקת.
הפסל הזה החל בהזמנה של צוות גלריה המעיין ליצור מיצב עבור תערוכת שדה שתפתח בחג השבועות יחד עם יריד סדנאות אמנות. כל יוצר שהשתתף בתערוכה קיבל דחליל העשוי צלב עץ ולראשו פלטת עץ מלבנית. גובה הדחליל כמטר ושמונים. הכיוון היה ליצור שדה של דחלילים ייחודיים, או צבא דחלילים אם תרצו. כל יוצר רץ עם האסוציאציות שלו ומביא את האג'נדה שלו על בסיס עץ גנרי. ראיתי שרוב היוצרים הורידו את פלטת הראש.
תם האירוויזיון, שהיה התפוצצות של יצירה וגרנדיוזיות. האירוע הזה משמש דיוקן של מדינה ברגע נתון, בו היא מארחת אירוע בינלאומי וחשופה למיליוני עיניים זרות ברחבי העולם.
בסוף השבוע האחרון (12-13/4/2019) התקיים יריד אמנות בגלריה המעיין. המעיין היא גלריה חדשה.
האם להתחפש זה להתחבא בתוך מישהו אחר? האם התחפשות היא התחזות? אולי תחפושת היא דווקא חשיפת העצמי? תחפושת יכולה לחשוף אלטר-אגו שאינו מורשה לצאת לעולם בנסיבות היום יום, אבל חג או מסיבה יכולים לאפשר לו להתבטא.
בהיותי אמנית שמתמחה בציורי דיוקן, אני מקבלת הזמנות לפורטרטים מאנשים שונים ששולחים לי צילום. האנשים הללו מגיעים אלי בדרכים שונות ורובם כמובן זרים לי לחלוטין. אמנם המצב האידאלי לציור דיוקן הוא ישיבה לאורך זמן ממושך מבלי לזוז מולי בזמן הציור ועדיף במספר פגישות מפני שציור חי כזה מספק את מירב הפרטים הנדרשים ליצירת דיוקן חי, נאמן למקור בצבעים ובהבעות.
בתור יוצרת רב תחומית אני מוצאת את עצמי עושה המון דברים ומתנסה במגוון חומרים בתחומי בעיצוב והאמנות. אחד התחומים המובילים בעבודתי הוא ציורי דיוקן. ציור דיוקן, או פורטרט, הוא לכאורה דבר חד משמעי, לרוב האנשים יש דימוי די מוגדר למשמעותו של ציור דיוקן.
ציורי דיוקן בסגנון הקלאסי המוכר נפוצים בעיקר בצבעי שמן. טכניקה זו היא ידידותית ליוצר בגלל גמישות החומר, זמן הייבוש הארוך המאפשר שינויים ותוספות בקלות וכן האטימות ועמידות הצבע והקנווס, שמאפשרים עבודה איטית בשכבות.