להיות חתול. באמנות
אחד הנושאים שחקרתי בעת לימודי המאסטר בתולדות האמנות הוא דימויו של החתול בציור ההולנדי במאה ה-17. הציור בתור הזהב ההולנדי ידוע בהיותו משופע סימבולים; דמויות, חפצים ובעלי חיים מייצגים לרוב רעיונות דידקטיים או אחרים החבויים ב"סאב טקסט". ביניהם מופיע החתול בשכיחות גבוהה ובתמות מגוונות. המחקר בחן מבחר ציורים בהם מופיע חתול, במטרה להבין את סיבת הופעתו ותרומתו להצגת המסר בציור.
החתול נפוץ בתרבויות העולם. הוא הפך לחיית בית פופולרית כשהוא משרת כטורף מזיקים ולפיכך מגן האסמים בכפר וגם בעיר, מגן בני הבית מפני נחשים ועכברושים נושאי מחלות. מכאן זכה להערכה רבה. ממדיו הצנועים, תכונות המשחק והשובבות שלו הקנו לו חיבה ומעמד מיוחד בין בני הבית. החתול נטמע בתרבות המערבית, בפולקלור, בספרות, בדת ובמשל. מוטיב החתול מופיע בתרבויות העולם בהקשרים שליליים וחיובים בניגוד קיצוני המושפע עמוקות מהלכי הרוח החברתיים והדתיים.
בתרבות החזותית - החתול מופיע ביצירות של תרבויות רבות למן העת העתיקה, בהקשר דתי פגאני ופולחני. בהמשך התגבש החתול כמוטיב אמביוולנטי ביצירה הנוצרית ואחר כך גם באמנות החילונית.
האמביוולנטיות כלפי החתול נשתמרה גם בתרבות ארצות השפלה, הולנד ופלנדריה, הוא היה נפוץ בבתים ואהוב, אבל גם נשחט במטרות פולחניות שונות. נקשרו בו אמונות עממיות, פעם כמרפא ופעם כשטני, בן לוויה ראוי אך גם מייצג תשוקות אסורות ועולמות אפלים.
מתוך נוכחותו השכיחה בחיי האדם, נכנס החתול גם לאגדות עם, סיפורי משל, פתגמים ומסורות עממיות בתרבות הפלמית. הוא הופיע בימי הביניים בסיפורי משל אודות הכנסיה, כשהוא מייצג בדרך כלל נזירים מרושעים המתעמרים בציבור התמים המוצג בדמויות עכברים.
כמו כן, הופיע החתול במשלי העולם ההפוך ("The World Upside Down") שהיו פופולריים ופורסמו בעיתוני קיר אשר נתלו בכיכר הכפר ובחוצות העיר. המשלים הוצגו באיורים בהם מתוארות דמויות ממעמד גבוה באופן נלעג, כשהן מתנהלות על דרך האבסורד ולעיתים קרובות מנוהלות בידי בעלי חיים. רעיון העולם ההפוך הציג את עוולות האדם באופן מבדר והעניק תקווה למי שחיו חיי עוני וסבל.
במקביל, התפתחה האמבלמה, אשר היתה פורמט איורי פופולרי באירופה במאה ה-16. היא מציגה מסר חינוכי בדרך כלל, תוך שימוש באיור מלווה בטקסט קצר, פתגם עממי או מסר מתומצת בעל מוסר השכל.
תרבות חזותית בארצות השפלה - ברויגל, בציוריו, עשה שימוש בפורמטים שהתהוו באיורי העולם ההפוך והציג אותם בתוך תמונות גדולות ממדים המציגות חיי כפר ובתוכם המוני דמויות העוסקות בפעולות שונות, כולן קשורות בפתגמים וסיפורי משל. ברויגל "לקח" את המשלים המוכרים מתחריטים פופולריים ו"שתל" אותם בתיאורי כפר פלמי וכך יצר מעין ריאליזם, בשונה מתמונות המשלים המסורתיים שהיו חסרי סביבה מוגדרת. כמו כן, מתאר ברויגל דמויות איכרים מובהקות בניגוד לדמויות האריסטוקרטיות בתחריטים המוקדמים ומציג פעולות מחיי היום-יום שלהם, באופן שהיו התמונות מובנות לקהל התקופה בשני המישורים: מעשי ומטאפורי.
בציור של ארצות השפלה - במאה ה-16 ניתן למצוא נושאים חילוניים לכאורה כמו סצנות שוק ומטבח. היה זה חידוש באמנות המערבית להציג נושאים מסוג זה בציור שמן ובקנה מידה גדול, בהם מופיעים במרכז הקומפוזיציה פריטי מזון וכלי מטבח. מי שנחשב חלוץ בתחום זה הוא הצייר פיטר ארטסן (Pieter Aertsen). במאה ה-17 מרבה להופיע חתול בציור ההולנדי בתוך נושאים שונים, דתיים וחילוניים. בציורים אלו ניתן לזהות מספר טיפוסים חוזרים של חתול, הממלאים תפקיד בתוך סצנה מורכבת.
כך, בציורי דת מופיע חתול בתיאורי "נפילת האדם" לצד אדם וחווה, לעיתים בין בעלי חיים אחרים ופעמים רבות במחיצת קוף. ביצירות אחרות הופיע בתמונות מתוך חיי מריה וקדושים אחרים וכן בתיאורי המשפחה הקדושה.
בניגוד לכל הקדושה הזו, גם בציורי "טבע דומם" מרבה החתול להופיע, בדרך כלל בסצנות שוק ומטבח בין שפע פריטי מזון, ירקות ופירות, דגים ועופות. הוא בדרך כלל מתגנב למזון, גונב, או נלחם על השלל עם חיות אחרות.
בנוסף לפורמטים שהוזכרו, מופיעים חתולים גם בתמונות הווי (Genre) פלמיות, כאלו שמציגות סצנות כפר, שוק ומטבח. בעלי חיים רבים מופיעים בציורים אלו ובהם מרבה להופיע החתול בסיטואציות רבות ושונות, פסיבי או אקטיבי. הוא בולט בריבוי הופעותיו בתיאורי חוץ וגם בתיאורי פנים, כשהוא חי ופעיל ומרבה באינטראקציה עם בני אדם; בתוך תמונות הווי יופיע החתול במספר טיפוסים בהתאם לתמות השונות: ציורי ילדים, חברה עליזה, אישה בודדה עם חתול. החתול נוטה לרמוז מסר החבוי תחת פני השטח הבנאליים לכאורה.
אגב, דורות מאוחר יותר נולדו חתולים מפורסמים רבים, בהם החתול של ספיגלמן (Art Spiegelman) בספרו זוכה הפוליצר "מאוס: סיפורו של מיצול" (Maus I: A Survivor's Tale). הספר הוא יצירת מופת, רומן גרפי בו דווקא העכבר הוא דמות ראשית, מייצג את קורבנות השואה, שורדיה ואת היהודים בכלל. החתול, למרבה הזוועה, מייצג בספר את הנאצים. מישהו זוכר את מי מייצג הכלב בספרו של ספיגלמן?
רוצים ציור פורטרט של אדם או בעל חיים? לחצו כאן להזמנת מתנה מרגשת