בלוג אמנות - סיפורי פורטרטים ומאמרי דעה

פקטורי 4# // אמנות מסוכנת

לפני כשבוע וחצי הפיק מוזיאון חיפה לאמנות אירוע בשם פקטורי 4# // אמנות מסוכנת.

הערב היה מורכב ממגוון הופעות של אמני מיצג שונים. ההופעות התקיימו בחללי המוזיאון בקומות השונות ועל רקע התערוכות המוצגות שם כעת. בתוך אחד החללים הוצבו, בנוסף לתצוגה על הקירות, גם עבודותיהן של חברות קולקטיב "קוצ'ינטה", היוצרות מיצבים בסריגת קרושה. המוצגים שלהם עמדו על הריצפה והיו מרשימים ביותר. חברות הקולקטיב הן נשים אפריקאיות ניצולות מחנות העינויים בסיני של מבריחים בדואים (כפי שמוסבר באתר המוזיאון). הנשים יצרו בשיתוף פעולה עם האמן גיל יפמן.

הקסם במוצגים נובע בעיני מהיצירה חסרת היומרות בטכניקה של עבודת יד מסורתית, נשית, רכה וחמה. פעולת הסריגה מדיטטיבית מתוך היותה רפטטיבית, אך היא מאפשרת יצירתיות אין סופית בחומרים חושניים למגע ולעין. יפמן הביא פן נוסף, הומור, תבלין עסיסי כל כך המתבטא במיצב הסרוג שלו, הדומה לטוטם שבטי נושא עיניים צבעוניות פקוחות שנפערות מתוך בשרו.

המיצב מביא את המגע האתני של עבודת הסריגה, שהיא עתיקה ושייכת לעולם איטי, אבל העיניים העליזות משגרות אותי ישר אל האמנות העכשווית חסרת המנוחה, אל העולם המהיר, בו מחליפות תמונות את המילים. יפמן כאילו מעיר את העולם הישן המנומנם של עבודות נשים, שלא לומר שיעבודן, מאפשר חיבור אל אוטוסטרדת הדימויים החיונית הרוחשת סביבנו. העיניים הסרוגות מנסות לצאת אל העולם הזה, המהיר הנוצץ, המזמין מציצנות ומעורר סקרנות ללא רוויה.