מכוער הוא היפה החדש / על אופנה ואמנות
בראשית הייתה האמנות. האמנות שהחלה כאומנות, כמיומנות, עברה והתגלגלה בתרבות האנושית וקיבלה מהויות שונות. האמנות החלה דרכה כתוצר של פולחן דתי, המשיכה בשירות השליטים הארציים, הייתה דרך לעיצוב כלים, חפצים ובניינים למגורים, שירותי ציבור וקבורה ושימשה להאדרה, לפרסום, לתעמולה וגם לקישוט. החל מהמאה ה-20 האמנות הרבה יותר קונספטואלית, היא נושאת רעיונות פילוסופיים, לעיתים חתרניים. האמנות משקפת רוח תקופה ומקום. היא משרתת ככלי הבעה ומשנה את ערכיה. כבר עשרות שנים שהאמנות מתרחקת מערכים אסתטיים. החל מהמשתנה של דושאן, לעיתים קרובות נדמה שאמנות ואסתטיקה הם ערכים מנוגדים. לעיתים קרובות זה המצב. נדמה שהאמנות נמצאת היום בכל מקום ויותר מאי פעם, ללא הבדלי מעמד, גזע או טעם. במקומות רבים אסתטיקה אינה מתקבלת באמנות, מאחר שהיא נתפסת כקישוט וקישוט אינו אמנות. קישוט עלול להיות קיטש, חיקוי מהיר וזול של הדבר האמתי הנשגב.
מתוך כך, לפחות בעשור האחרון, אני מזהה התנגדות לשיטה המעמדית שמבחינה בין אמנות לקיטש. ההתנגדות הזו הולכת ותופסת נוכחות בכל המרחבים, החל מיצירות אמנות פופולריות שמציגות אסתטיקה קלאסית, נערות יפות, צבעים זוהרים ומראות בהשראת עולם האופנה ועד הדפסים זולים שנשכחו בבוידעמים מעופשים, ששבים ונתלים אחר כבוד על קירות מרכזיים ובמקומות ציבוריים. גם פרחים מפלסטיק זוכים לעדנה. סין מפגיזה את העולם במיניאטורות והדפסים חמודים להחליא ובחפצים מעוטרים בצבעוניות אינפנטילית. תכנים שהיו שמורים לערוצי הילדים ותוצרי הלוואי שלהם כעת משתלטים על כל זירה, בהם חדי קרן, קשתות ולבבות, כוכבים ונסיכות דיסני. הדימויים המתוקים ביותר, שמשמשים שנים רבות לקידום מכירות של קניונים ושאר ערוצי מסחר ציניים, מופיעים עתה בקעקועים על גופיהם של הקשוחים ביותר. מה לעזאזל קורה?
האינסטגרם לתחושתי ערבב בין העולמות. לצד אתרי הקניות און ליין הזולים העצומים, שמאפשרים לכל הדיוט לבצע ייבוא אישי לרוב, הפך יו טיוב למקדם מכירות בולעני. משפיעני/ות רשת מפיצים את משנתם הנרקיסיסטית ומערבבים בין גבוה לנמוך. אריסטוקרטיה, דוגמניות, טייקונים ותלמידי בי"ס מכתיבים את הטעם הנכון ולמעשה את רוח התקופה.
באינסטגרם וביו טיוב שלי אני צופה באמנים ויוצרים למיניהם, אין סוף מהם וגם במלכות דראג, בשיפוצים פלסטיים ובתמונות חתולים מכל העולם. אני גם עוקבת אחרי אושיות אופנה, שהוא תחום המושתת על עיצוב יחד עם אמנות פלסטית. הבלנדר התרבותי ברשת מערבב כבר מספר שנים בין אמנויות ותחומי עיצוב, או יש לומר ממזג. ישנם מיזוגים מרהיבים נהדרים ללא ספק. העניין עם אופנה הוא שאין צורך להיות יוצר בכדי להשתמש בה ולהביע רעיונות. טרנד הווינטאג', המיחזור והיד השניה משפיעים גם הם על האופנה, בשימוש חוזר בחומרים ובדגמים אבל למרבה הצער גם ביצירה חדשה לגמרי שממחזרת דגמים, רעיונות וצבעים.
יפהפיות רבות הצטלמו כבר עם בגדי סבתא. מרקס ג'יקובס הוא מהמעצבים הבולטים שהביאו את המיקסים הקיצוניים אל המסלול, בין דוגמניות בעלות נתונים מושלמים להופעות מוזרות ואנכרוניסטיות. אח"כ הגיעו למסלולים גם אנשים לא מושלמים, בהם שמנים, זקנים, נכים, מעוותים למיניהם, כל הפגומים באשר אנחנו.
אחד הטרנדים שזלג אל הרחוב בענק הוא יפהפיות ללא דופי הלובשות בגדים ישנים, משומשים או סתם לא מחמיאים מעשורים קודמים או אפילו ממש של סבתא. הרעיון הוא, להבנתי, להראות שהיא כ"כ מהממת שאפילו סוודר ישן ומכוער ומשקפי סבתא עם ג'ינס אמא לא יקהו את זוהרה המתפרץ. הטרנד הזה הולך ומשתכלל ושואל פריטים יותר ויותר מחרידים מעשורים ידועים לשמצה כמו שנות ה-80 של המאה ה-20. הטרנד המתחכם כל כך התחזק עד שמותגים עכשוויים ומעצבים צעירים מושפעים ממנו ומעצבים בהשראתו פריטים חדשים לגמרי, מתעלמים לחלוטין מערכי האקולוגיה, השימור והמחזור שגלומים בבסיס הטרנד מראשיתו.
האיכות האמתית החשובה בבסיס טרנד הרטרו / וינטאג' היא ההתייחסות לתעשיית האופנה כגוף המזהם השני בגודלו בעולם (אחרי תעשיית בעה"ח) ולצד זה גם נצלנית ענקית, המחזיקה סדנאות יזע ומעסיקה ילדים ואוכלוסיות חלשות אחרות ברחבי העולם בתנאי עבדות. מי שקונה פריטים משומשים מסייע להפחית את נזקי התעשייה. אבל התעשייה, שחזתה בסחף הגובר של מחזור פריטים, הבחינה גם בהתאהבות הנוסטלגית בסגנונות נכחדים. העין החדה הזו לא בזבזה זמן והחלה לחקות את עצמה של פעם, למחזר אופנה ישנה וידועה לשמצה אבל בחומרים חדשים, רבים וזולים וגרועים בהרבה מפעם, מזהמים יותר וחסרי עמידות, מלבד עמידותם של המזהמים בקרקע ובמי התהום על פני הכדור, תוך המשך הניצול ההמוני של כח אדם עלוב.
קורבנות האופנה מצלמים עצמם לדעת ומפרסמים ברשתות השונות ומפיצים את הזוועה המשומשת הזו בשירות התעשייה המניפולטיבית. מעבר להשלכות הסביבתיות והחברתיות הקשות, האינטרנט מלא עכשיו באסתטיקה קיטשית וחסרת טעם המציגה את עצמה בתור היפה החדש.
בסופו של יום, בהתבסס על התובנות ההיסטוריות, החברתיות והסביבתיות, אין ספק שבשנת 2020 לפחות, מכוער הוא היפה החדש.
רוצים ציור פורטרט של אדם או בעל חיים? לחצו כאן להזמנת מתנה מרגשת