בלוג אמנות - סיפורי פורטרטים ומאמרי דעה

מדע ורגש על הקנבס: מהו צבע, איך הוא מנהל את הרגשות שלנו ומהי תורת הצבעים?

מדע ורגש על הקנבס: מהו צבע, איך הוא מנהל את הרגשות שלנו ומהי תורת הצבעים?

באוגוסט 1888 כתב וינסנט ואן גוך לאחיו תיאו על דיוקן שביקש ליצור: דיוקן של חבר אמן, שחולם חלומות גדולים ועובד כמו ששר הזמיר. אל התמונה ביקש להכניס את הערכתו ואת אהבתו אליו. תחילה יצייר אותו כמות שהוא, נאמנה ככל שיוכל. כדי לסיים את הציור יהיה, כלשונו, "קולוריסט שרירותי".

מאחורי הראש, כך תכנן, יצייר במקום הקיר המשמים של החדר העלוב את האינסוף: רקע פשוט של הכחול העשיר והעז ביותר שיוכל להכין. הראש הבהיר על הרקע הכחול ישיג, לדבריו, אפקט מסתורי "כמו כוכב בתכלת העמוקה". בתחילת ספטמבר נעשה הדיוקן. הצייר הבלגי אז'ן בוש ישב מולו כמודל.

ואן גוך ביקש לבטא אהבה בצבע. המדע עוסק עד היום בשאלה איך צבע מעורר רגש. ב-2014 קבע מאמר ב-Annual Review of Psychology שהמחקר בתחום עדיין בשלב ראשוני. המסע שלפניכם עוקב אחרי הדרך שבין פיזיקת האור לרגש הצופה. הוא עונה על שלוש שאלות: מהו צבע, מהי תורת הצבעים ואיך משפיעים צבעים על רגשות. בסופו עומדים הקנבס וציור הדיוקן, המקום שבו נפגשים המדע והרגש.

מהו צבע? מה גילה ניוטון בחדר החשוך

בתחילת 1666 החשיך אייזק ניוטון את חדרו, פתח חור קטן בתריס החלון והציב מנסרת זכוכית משולשת במקום שבו חדר האור. המנסרה שברה את קרן השמש אל הקיר שממול. בתחילה היה זה בעיניו שעשוע נעים מאד, להתבונן בצבעים החיים והעזים. אחר כך הופתע: הצבעים נפרשו בצורה מוארכת, אף שציפה לצורה עגולה.

את מסקנותיו פרש במכתב שנשלח בפברואר 1672, כדי שיוצג בפני החברה המלכותית. הצירוף "המפתיע והמופלא מכולם", כתב, הוא הלובן. אין סוג קרניים אחד שיכול להפיק אותו לבדו. הוא מורכב תמיד. האור, במילותיו, הוא צבר מעורבב של קרניים מכל הצבעים.

בספרו "אופטיקס" ניסח ניוטון את העיקרון שעליו נשענת התשובה לשאלה מהו צבע: "הקרניים, אם לדבר בדייקנות, אינן צבועות. אין בהן אלא כוח ונטייה לעורר תחושה של צבע זה או אחר." הצבע אינו יושב אפוא באור עצמו. הוא נולד אצל מי שמתבונן.

הפיזיקה של היום מתארת זאת במונחים של אורך גל. לפי נאס"א, כל קרינה אלקטרומגנטית היא אור, אבל אנחנו רואים רק חלק קטן ממנה, החלק שאנו מכנים אור נראה. עין האדם קולטת בדרך כלל אורכי גל שבין 380 ל-700 ננומטר. מכאן התשובה הקצרה: צבע הוא האופן שבו מפרשים העין והמוח את אורכי הגל של האור הנראה.

מן העין אל המוח: למה לא כולם רואים אותו צבע

נאס"א מתארת את התאים דמויי החרוט שבעין כמקלטים שכוונו לרצועה הצרה הזאת. הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית מפרטת: ברשתית שני סוגים של תאים קולטי אור, תאי קנה ותאי מדוך (קונוסים). הקנים מאפשרים ראייה באור עמום. המדוכים מאפשרים ראייה באור בהיר וראיית צבעים. יש שלושה סוגים של מדוכים. כל אחד מהם רגיש ביותר לאורך גל מסוים. הרשתית והמוח משלבים את המידע משלושתם. כך נוצרת ראיית צבעים תקינה.

ראיית הצבעים אינה זהה אצל כולם. באוכלוסיות ממוצא צפון-אירופי פוגע ליקוי בראיית אדום-ירוק בערך באחד מכל שנים-עשר גברים ובאחת מכל מאתיים נשים. המכון הלאומי לעין בארצות הברית מוסיף שכל אדם רואה צבעים מעט אחרת, גם מי שאין לו ליקוי בראיית צבעים.

ההבדלים בין אנשים אינם נעצרים בעין. ב-2015 נחלקו משתמשי הרשתות החברתיות על תצלום של שמלה. היו שראו אותה לבנה וזהובה. אחרים ראו אותה כחולה ושחורה. מחקר שפורסם באותה שנה ב-Current Biology שאל 1,401 משיבים בסקר של תשובה חופשית. רובם דיווחו על לבן וזהב או על כחול ושחור. מקצתם ראו כחול וחום. הפיקסלים של התצלום, כשבוחנים אותם לבדם, חומים וכחולים.

לפי החוקרים, המוח מכריע בין שלוש תפיסות יציבות של התמונה. הם משערים שההבדל נובע מהנחות שונות על האור בתצלום. מי שמניח אור קר של שמיים כחולים רואה לבן וזהב. מי שמניח אור חם של נורת להט רואה כחול ושחור.

מהי תורת הצבעים? מן המעגל של ניוטון אל גתה

תורת הצבעים היא התחום שמסדר את היחסים שבין צבע לצבע: איך הם מתערבבים, איך הם משפיעים זה על זה ואיך הם פועלים על מי שמתבונן בהם. ב"אופטיקס" שרטט ניוטון מעגל וחילק את היקפו לשבעה חלקים, ביחס לשבעת הטונים המוזיקליים. כל חלק ייצג צבע: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול. היקף המעגל ייצג את סדרת הצבעים כולה, מקצה אחד של הפס שהטילה המנסרה ועד קצהו השני.

לפי מוזיאון טייט, בתורת הצבעים עומדים הצבעים המשלימים זה מול זה על מודלים כמו גלגל הצבעים. אלו זוגות שהניגוד ביניהם חזק מבכל צבע אחר. כשמניחים אותם זה לצד זה, כל אחד מהם נראה בוהק יותר. בגלגל שצבעי היסוד בו הם האדום, הצהוב והכחול עומד הירוק מול האדום, הכתום מול הכחול והסגול מול הצהוב.

ב-1810 פרסם יוהאן וולפגנג פון גתה ספר ששמו, פשוטו כמשמעו, "תורת הצבעים" (Farbenlehre). גתה הסביר בו את צבעי הספקטרום לפי עקרונות שונים מן התאוריה המקובלת של ניוטון. התנגדותו לתורת ניוטון הייתה חריפה.

בחלקו השישי של הספר עבר גתה מן האור אל הנפש. השפעות הצבע, כתב, מכריעות ומשמעותיות תמיד. הן קשורות מיד לרגשות הנפש. לצהוב, בטוהרו, ייחס "אופי שליו, עליז ומעורר ברכות". בכחול ראה "מעין סתירה בין התרגשות למנוחה". אנחנו אוהבים להתבונן בכחול, כתב, לא מפני שהוא מתקרב אלינו אלא מפני שהוא מושך אותנו אחריו.

תרגום אנגלי מאת צ'רלס לוק איסטלייק יצא בלונדון ב-1840. שלוש שנים אחר כך הציג ג'וזף מלורד ויליאם טרנר ציור ששמו "אור וצבע (התאוריה של גתה)".

מן התאוריה אל הקנבס: הצבע כשפה של רגש

לפי טייט, החלו אמנים להיות מודעים במיוחד למשמעותם של הצבעים המשלימים אחרי שהתפתחה תורת הצבעים המדעית, במאה התשע-עשרה. האימפרסיוניסטים היו הראשונים שהבחינו שהצללים אינם ניטרליים. צבעו של צל משלים לצבע האור שמטיל אותו: אור שמש צהוב מטיל צל סגול.

ג'יימס מקניל ויסלר נתן לדיוקן אמו, שצויר ב-1871, שם של צבעים: "סידור באפור ובשחור מס' 1". על הדיוקן הזה נכתב במאמר על ציור דיוקן של אישה.

ואן גוך כתב על הצבע בלשון אחרת. באותו מכתב מאוגוסט 1888 כתב שבמקום לנסות למסור בדיוק את מה שלנגד עיניו, הוא משתמש בצבע באופן שרירותי יותר כדי לבטא את עצמו בעוצמה. דרכו, כתב שם, ניזונה מרעיונותיו של דלקרואה יותר מאשר מאלו של האימפרסיוניסטים. לפי ההערות למהדורת המכתבים, את דיוקן "חבר האמן" תכנן כשחשב על גוגן.

בדיוקן שצייר לבסוף, השמור היום במוזיאון אורסה, בולט לדברי ואן גוך ראשו של בוש על רקע שמי כוכבים באולטרמרין עמוק. בוש לבוש בו ז'קט צהוב קצר. את הציור כינה ואן גוך "המשורר". ידוע שנתלה לזמן מה בחדר השינה שלו בבית הצהוב, מפני שהוא נראה בגרסה הראשונה של הציור "חדר השינה".

בתחילת ספטמבר 1888 כתב ואן גוך לתיאו מה הוא מבקש מן הצבע: "לבטא את אהבתם של שני אוהבים בנישואי שני צבעים משלימים: בתערובתם, בניגודיהם, ברטט המסתורי שבין גוונים סמוכים. לבטא את מחשבתו של מצח בזוהרו של גוון בהיר על רקע כהה. לבטא תקווה באיזה כוכב." הוא הוסיף: "זה ודאי אינו ריאליזם של תעתוע עין, אבל האין זה דבר שקיים באמת?" על הדיוקנאות העצמיים של ואן גוך נכתב במאמר ואן גוך, צייר פורטרטים סוער.

בציורי "התקופה הכחולה" של פבלו פיקאסו, בין 1901 ל-1904, הגביל הצייר את עצמו לפלטה כחולה, קרה וחד-גונית ולנושאים רגשיים ופסיכולוגיים של סבל אנושי וניכור. כך מתאר מכון האמנות של שיקגו את ציורי התקופה. אחד מהם, "הגיטריסט הזקן", שמור באוסף המכון.

בסתיו 1905, ככל הנראה, צייר אנרי מאטיס את אשתו אמלי. בקיץ שלפני כן ערכו הוא ואנדרה דרן בכפר הדייגים קוליור ניסויים פראיים יותר ויותר. הם נועדו לשחרר את הצבע מתפקידו התיאורי ולאפשר לו לפעול ככוח בפני עצמו. בדיוקן שנבנה על הניסויים הללו, "דיוקן מאדאם מאטיס. הקו הירוק", צומצם העומק המרחבי למינימום. במקום שיוסיפו לתמונה עומק, תורגמו בו אפקטי האור והצל למישורי צבע. פס ירוק מתגרה חוצה את פניה המודאגות ומחלק אותן לשני חצאים צבעוניים.

מוזיאון SMK בקופנהגן, שבו שמור הציור, מונה אותו בין המפורסמים בציורי מאטיס ורואה בו יצירת מופת בדיוקן של המאה העשרים. לשאלה אם כך באמת נראתה מאדאם מאטיס, עם קו ירוק על פניה, משיב המוזיאון: "כן ולא." באותה שנה ראה המבקר לואי ווקסל את עבודותיהם של מאטיס ודרן בסלון הסתיו בפריז. הוא שטבע את הכינוי les fauves, "חיות הפרא". לפי טייט, נעשו הציורים שהציגו בצבעים נועזים ולא-טבעיים, שנמרחו לא פעם ישר מן השפופרת.

וסילי קנדינסקי ניסח את הרעיון בדימוי מוזיקלי. בספרו "על הרוחני באמנות" כתב: "הצבע הוא המקלדת, העיניים הן הפטישים, הנפש היא פסנתר רב-מיתרים. האמן הוא היד המנגנת, הנוגעת בקליד זה או אחר כדי לעורר רטט בנפש."

איך משפיעים צבעים על רגשות? מה אומר המחקר

מחקר שפורסם ב-2020 בכתב העת Psychological Science נפתח בביטויים מן האנגלית: "לראות אדום", "להרגיש כחול", "להוריק מקנאה". האם קשרים כאלו בין צבע לרגש הם חלק מן המבנה הקוגניטיבי המשותף לכולנו, שואלים החוקרים, או יצירות תרבותיות שנלמדות מן השפה ומן המסורת?

כדי לענות בדקו החוקרים את הקשרים הרגשיים של צבעים אצל 4,598 משתתפים משלושים מדינות, דוברי עשרים ושתיים שפות אם. המשתתפים קשרו עשרים מושגי רגש לשנים-עשר שמות של צבעים. נמצאו קשרים אוניברסליים בין צבע לרגש, במקדם דמיון ממוצע של 0.88. לצד זאת ניכרו הבדלים מקומיים. הלאום ניבא את הקשרים מעבר לדפוס האוניברסלי. הדמיון היה גדול יותר בין מדינות קרובות בשפה או בגאוגרפיה.

מחקר אחר מבקש להסביר מדוע אנחנו אוהבים צבעים מסוימים. ב-2010 הציגו סטיבן פאלמר וקארן שלוס מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי את "תאוריית הערכיות האקולוגית". לפיה, העדפות הצבע נובעות מן התגובה הרגשית הממוצעת שלנו לחפצים הקשורים בצבע. אנחנו אוהבים צבעים הקשורים לדברים שאנחנו אוהבים, כמו צבעים כחולים של שמיים צלולים ומים נקיים. אנחנו דוחים צבעים הקשורים לדברים שאנחנו דוחים, כמו צבעים חומים של צואה ומזון רקוב. המבחן האמפירי שערכו תמך בתאוריה בחוזקה.

גם השפה משפיעה על ההבחנה בין צבעים. ברוסית, בניגוד לאנגלית, חובה להבחין בין כחול בהיר, "גולובוי", לכחול כהה, "סיני". במחקר שפורסם ב-2007 הבחינו דוברי רוסית מהר יותר בין שני גוונים כחולים כשנפלו משני צדי הגבול הזה, מאשר כששניהם השתייכו לאותה קטגוריה. דוברי אנגלית שנבחנו על אותם גירויים לא הראו יתרון כזה.

ב-2005 דיווחו היל וברטון בכתב העת Nature שבמגוון ענפי ספורט, לבישת אדום קשורה בעקביות להסתברות גבוהה יותר לנצח. ההשערה שאדום מגביר משיכה הטרוסקסואלית בהקשר רומנטי נבחנה ב-2018 במטה-אנליזה. אצל גברים שדירגו נשים נמצאה השפעה קטנה. אצל נשים שדירגו גברים נמצאה השפעה קטנה מאד. החוקרים הוסיפו שייתכן שגודל ההשפעה פחת עם השנים.

מה אפשר להסיק מכל זה? במאמר שפרסמו ב-2014 ב-Annual Review of Psychology בחנו אליוט ומאייר את המחקר בתחום. הם קבעו שצבע יכול לשאת משמעות חשובה ולהשפיע השפעה חשובה על הרגש, על החשיבה ועל ההתנהגות של בני אדם. עם זאת, לפי המאמר, הספרות בפסיכולוגיה של צבע עדיין בשלב ראשוני. נדרשת עבודה רבה לפני שיהיה מוצדק לנסח קביעות חזקות או להמליץ על יישום. ב-2015 חזר אליוט על הדברים והמליץ על סבלנות וזהירות.

התשובה לשאלה איך הצבע "מנהל" את רגשותינו מורכבת אפוא יותר מן הכותרת. הצבע אינו לוחץ על מתג בנפש. הוא פועל דרך משמעויות וקשרים. חלקם אוניברסליים, כלשון החוקרים. אחרים מתעצבים לפי השפה, הסביבה וההקשר. ברבדים הללו בדיוק עובד הצייר.

הצבע בציור דיוקן בהזמנה

מי שמזמין ציור דיוקן בהזמנה אישית יכול להביא את השיקולים הללו אל הבד. את ציורי הדיוקן של You Are Art מציירת היא-לי סופר, שלמדה תולדות אמנות לתואר מאסטר. ציור דיוקן בשמן על בד נבנה בשכבות צבע, בשמן שמדולל ברמות שונות, למראה ריאליסטי. מראהו הצבעוני והמרהיב נשמר שנים רבות. דיוקן באקווארל מצויר בצבעים על בסיס מים, בדרגות שקיפות שונות. מראהו רגיש ורומנטי. ברישום בעיפרון, בדיו או בפחם מעניקים החומרים עצמם עומק ואיכות רגשית לפנים אהובות. הדיוקן הדיגיטלי מצויר ביד בלוח ציור גרפי ובמכחול דיגיטלי. הוא מאפשר אינסוף גוונים.

אפשר לבקש לדיוקן רקע מסוים, כמו הכחול שהציב ואן גוך מאחורי ראשו של בוש. אפשר גם להזמין ציור שצבעיו מותאמים לחדר שבו ייתלה. על הקשר שבין ציור דיוקן לחלל הבית נכתב במאמר על ציור דיוקן בעיצוב פנים. מה מבדיל בין שלושת חומרי הרישום מוסבר במאמר על ההבדל בין עיפרון, פחם ודיו. מי שמתלבט בין טכניקות ובין גוונים יכול להתייעץ עם הציירת לפני ההחלטה.

שאלות נפוצות על צבע, רגש ותורת הצבעים

מהו צבע? צבע הוא התחושה שיוצרים העין והמוח מן האור הנראה. עין האדם קולטת בדרך כלל אורכי גל שבין 380 ל-700 ננומטר. ניוטון כתב כבר בספרו "אופטיקס" שהקרניים עצמן אינן צבועות. יש בהן רק כוח ונטייה לעורר תחושה של צבע.

מהי תורת הצבעים? התחום שמסדר את היחסים בין הצבעים: איך הם מתערבבים, איך הם משפיעים זה על זה ואיך הם פועלים על הצופה. ניוטון סידר את צבעי המנסרה על מעגל. גתה פרסם ב-1810 ספר בשם "תורת הצבעים" והקדיש חלק שלם להשפעת הצבע על הרגש.

מהם צבעים משלימים? זוגות של צבעים שעומדים זה מול זה בגלגל הצבעים. בגלגל שצבעי היסוד בו הם האדום, הצהוב והכחול עומד הירוק מול האדום, הכתום מול הכחול והסגול מול הצהוב. לפי מוזיאון טייט, כשמניחים אותם זה לצד זה כל אחד מהם נראה בוהק יותר.

האם צבעים משפיעים על רגשות? כן, אבל לפי מאמרים אקדמיים מ-2014 ומ-2015 המחקר בתחום עדיין בשלב ראשוני. מחקר בשלושים מדינות מצא קשרים אוניברסליים בין צבעים לרגשות, שמשתנים גם לפי השפה והגאוגרפיה. המאמרים הללו קוראים לזהירות לפני שמסיקים מסקנות מעשיות.

איזה צבע מרגיע? המחקרים שהוצגו כאן אינם מצביעים על צבע מרגיע אחד. גתה כתב שהעין והנפש נחות על הירוק. לכן, לדבריו, בוחרים בירוק לרוב לחדרים שגרים בהם דרך קבע. זו דעתו של גתה ולא ממצא מחקרי. המאמרים שבחנו את המחקר בפסיכולוגיה של צבעים קראו לזהירות בקביעות כאלו.

הצבע שבדיוקן

ואן גוך ביקש להכניס לדיוקן של חבר את אהבתו. לשם כך בחר בכחול העשיר והעז ביותר שיכול היה להכין. מאטיס חצה את פני אשתו בפס ירוק. המחקר מסביר חלק מן הדרך שבה מגיעות הבחירות הללו אל הצופה. את השאר הוא בוחן בזהירות.

תורת הצבעים נותנת בידי הצייר דקדוק: ניגודים, השלמות וגוונים. את התוכן נותנות הפנים שעל הבד והאהבה שמאחוריהן. בגלריית ציורי הדיוקן אפשר לראות את השמן, האקווארל, הרישום והדיוקן הדיגיטלי על פנים אמיתיות.

להזמנת ציור דיוקן שמדבר בשפת הצבע

יצירת קשר ורשתות חברתיות