בלוג אמנות - סיפורי פורטרטים ומאמרי דעה

להתחפש או להחשף

האם להתחפש זה להתחבא בתוך מישהו אחר? האם התחפשות היא התחזות? אולי תחפושת היא דווקא חשיפת העצמי? תחפושת יכולה לחשוף אלטר-אגו שאינו מורשה לצאת לעולם בנסיבות היום יום, אבל חג או מסיבה יכולים לאפשר לו להתבטא.

פעם שמעתי הרצאה של מעצבת תלבושות לתאטרון שדנה בין השאר בהבדל שבין תלבושת לתחפושת והיא הדגישה כי תלבושת מייצגת את לובשה ותחפושת מסתירה אותו בדמות אחרת. על כן הם הפכים. לבוש אגב הוא ההופעה הספונטנית ביותר, בניגוד לתלבושת שהיא פעמים רבות ייצוגית, כמו מדי מקצוע, או מדי תלמיד, מדי צבא, או מדי נזירים למשל. התלבושת באה לייצג מהות מובהקת ומושקעת בה מחשבה רבה, הכנות וקודים, היא אינה ספונטנית.

לעומת אלו, התחפושת מאפשרת לאדם לצאת מעצמו ולהתקיים כמישהו אחר למשך כמה שעות ויש בכך המון שחרור וקסם. זו הסיבה שאנשים רבים נהנים מכך ושפסטיבל ה"מידברן" ודומיו משגשגים על תחפושותיהם.
אחד התחומים בהם מיטשטש ההבדל הוא עולם הדראג (Drag), בו גברים מתחפשים לנשים במסגרת הופעות בידוריות בעלות אופי קרנבלי ונטייה פרובוקטיבית. הגברים הללו נקראים דראג קווינס (drag-queens) וישנן גם יותר ויותר דראג-קינגס (drag-kings), שהן נשים המופיעות כגברים. לאחרונה הייתי במופע "דראג בסלון" שהיה בבית גלריה בחיפה ושם אמר אחד המופיעים כי התחפושת היא לפעמים פשוט תלבושת. הפרפורמר שדיבר על כך במופע טען שהם בעצם אינם מתחפשים למישהו אחר אלה מתלבשים בהתאם לאני האמתי שלהם. בדרך כלל, מלכות דראג אינן חיות בלבוש נשי ורק בהופעות הבידור הן הופכות מגברים לנשים. בכל זאת עלתה הטענה שההופעה הנשית, היא התקרבות אל העצמי של המבצע. הדבר מפתיע עוד יותר בהתחשב בהופעות המוגזמות, הנועזות והמאופרות בקרקסיות שאף אישה לא תעלה על דעתה לעטות על עצמה.

להבנתי, מדובר באמירה אישית הנוגעת לאלטר-אגו, שאין לו מקום בחיי היום יום בחברה הממוצעת, שגווניה אפורים בעיקר והתקינות הפוליטית היא לחם חוקה. בניגוד בוטה לה, מופעי הדראג אינם מנומסים, מעודנים או כפופים לחוקי מגדר. הדמות המוגזמת, המצחיקה או החשופה מדי היא אלטר-אגו שמושתק ומוחנק בחייהם של הפרפורמרים והגברים הללו ומיעוט הנשים מעוניינים לבדוק את הגבולות ולהתנסות בפרסונה הפוכה לזו הרגילה שלהם.

למי שטרם ניסה, יש לציין שבמופע דראג ההערות המיניות מושלכות לאוויר לעיתים קרובות, המופיעים מגזימים בלבושם החשוף וגם מבליטים ניגודים וקווים קיצוניים. כך למשל יופיע גבר מסוקס בשמלת ערב נוצצת וחזיית פוש-אפ, עקבי סטילטו ואיפור גרנדיוזי. בחור גבוה וחסון יאמץ דמות של מאמא נשית ושופעת. בחורה יפה ועדינה עוטה על עצמה זקן. האנשים הללו בוחרים לחיות חיים נורמטיביים וסולידיים ביום ובערב להתפוצץ בדמות הפוכה להם לחלוטין, צבעונית ופלרטטנית בדרך כלל.

מתוך חיבה לתחום וסקרנות, לפני מספר שנים, בעצמי התנסיתי בתחפושת גברית וגם הוספתי זקן ושיער חזה. יצאתי כך למסיבה ובחנתי את התחושה מהפרספקטיבה הכ"כ שונה. יש לציין שלא היה קל להסוות את המבנה העגלגל שלי ונאלצתי להתלבש רחב ומרושל, מה שהוליד גבר לא מאוד אסתטי. אבל משכנע! לא הבחינו בי באמת רוב הזמן. הייתי לערב אחד גבר אפור ולא מושך במיוחד והרגשתי בהדרגה קושי עולה להסתובב כך, בניגוד גמור לציפיותיי. חשבתי שיהיה נוח להיטמע ברקע אבל בסופו של דבר הרגשתי מכוערת יותר מדי.

בנימה אופטימית יותר, במרוץ לדראג של רופול (RuPaul's Drag Race), תוכנית ריאליטי שכולה דראג, יש הזדמנות מצוינת להכיר את התחום לפני ולפנים, לראות את העבודה הקשה ולשמוע את הסיפורים מאחורי הדמויות. עד כה ראיתי שם גברים הומוסקסואליים שחיים כגברים בעלי הופעה די סולידית ומתעקשים שהדראג הוא בידור לכל דבר ורק על הבמה הם הופכים לאישה. הם מאוד מתאמצים לשוות לעצמם תווי גוף מעוגלים ונשיים ומפתחים מיומנויות שונות לשם כך, בהן תפירה, איפור, עיצוב שיער ועושר המצאה רבגוני. זוהי אמנות לשמה.

האנשים האלו הם אמנים. מעבר להופעות על הבמה שמביאות כישרון משחק, ריקוד ושירה, הם מעצבים לעצמם אלט-אגו מעשה אמנות, שיש לה שם במה קבוע והם מתפרסמים רק בשמה. אחד המדדים למלכת דראג טובה בעיניהם הוא רמת הנשיות שהם מצליחים לאמץ, באמצעות הסתרה של איבר המין, ריפוד הירכיים והחזה והרבה מאוד עבודה קשה ותרגול של שפת גוף נשית, כולל הליכה מסויימת, תנועות ידיים, אינטונציה וכמובן עגת הנישה המלאה הומור שכבר זכתה לשם הידוע "אוחצ'ית". השפה הזו נולדה והתפתחה מתוך הקהילה הגאה וכבר הפכה לשפה של ממש, שלא תמיד קל להבין מבחוץ ואפילו זכתה למחקר משלה בחוג ללשון באוניברסיטת חיפה.

כשחושבים על כך, התחפושת של הדראג היא קצה קרחון של עולם שלם שמתקיים במקביל לזה הגלוי. עולם שיוצא מהארון רק בהופעות בידור, אבל למעשה מתקיים בבתיהם הפרטיים של אמנים רבים שעוסקים במלאכה, עולם שלם שהוא אלטר-אגו של קהילה, שהוגה ומעצב, ממציא ותופר, כותב וממחיז, קונה אין ספור פריטי-לבוש נוצצים, סקסיים ומצחיקים, פאות ואיפור מוגזם. רבים מהאמנים האלו מטפחים ידיים עדינות עם ציפורניים מטופחות ורובם גם מקפידים על גוף חטוב. החידוש של השנים האחרונות בתחום הוא מלכות-דראג שאינן מנסות לשכנע שהן 100% נשים ועולות לבמה עם גוף נשי ושפם או זקן. פורצת דרך בנושא זה היא הזמרת Conchita Wurst ואחריה באו רבים וטובים. כך שהגבולות נמתחים עוד יותר ומוכיחים שבאמנות הכל אפשרי ותחפושת יכולה להחביא בדיוק כפי שהיא מסוגלת לחשוף.

בתמונה: מלכת הדראג של הצפון זוהרה פלטינום.

רוצים ציור פורטרט של אדם או בעל חיים? לחצו כאן להזמנת מתנה מרגשת